החלטה בתיק פר"ק 36489-03-11

המבקשת הגישה בקשה למתן הוראות ובגדרה היא עתרה להורות למשיבה לשלם לה סכום של 57,100 ש"ח (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.12.10. הבקשה מבוססת על חשבונית מס' 4038 שהוציאה המבקשת למשיבה בתאריך 30.12.10 עבור "בניית קונסטרוקציה וכיסוי לפי חוזה". סכום החשבונית הוא 235,000 ש"ח ובצירוף מע"מ 272,600 ש"ח.

החוזה הנזכר בחשבונית הוא חוזה מיום 12.10.10 שלפיו קיבלה על עצמה המבקשת לבצע עבודות באתר מפעלה של המשיבה באזור תעשיה בר לב.

המבקשת טוענת כי היא ביצעה את העבודה ועל יסוד כך הוצאה החשבונית ומטעמה של המשיבה נרשם על גבי החשבונית כי " החשבון אושר לתשלום על פי ההסכם. התשלום יבוצע עם חזרת המנכ"ל מחו"ל". נטען עוד כי בשעתו בוצע תשלום חלקי בסך 230.000 ש"ח כולל מע"מ אולם יתרת סכום החשבונית טרם שולמה. 

המשיבה טוענת כי ההליך שבו נקטה המבקשת איננו ההליך הנכון שכן בקשה למתן הוראות איננה הדרך המתאימה לברר את המחלוקת, ומכל מקום, המשיבה איננה חייבת בתשלום היתרה.  טענות אחרונות אלה הוכחשו על ידי המבקשת בתשובה לתשובת המשיבה.

שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה שיש ממש בבקשה ובהתאם לכך אני נעתר לה ומורה למשיבה לשלם למבקשת את הסכום שהיא עתרה לו, היינו 57,100 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.12.10.

טענת המשיבה כי ההליך אינו ההליך הנכון נסמכת על פסק הדין שניתן ברע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב פ"ד נה(3) 385 (" עניין ראובן"), אלא שאני סבור שהמשיבה מפרשת שלא כהלכה את הדברים שנאמרו בעניין ראובן, ולמקרא תשובתה לבקשה דומה כי אכן בקשה למתן הוראות הוא ההליך המתאים, ואין מניעה להיעתר לבקשה. בעניין ראובן אמר בית המשפט כי התנאים הדרושים על מנת שהליך מתן הוראות יאפשר הכרעה במחלוקת מהותית בין נושא תפקיד לצד שלישי הם :

"(א) בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו. בעניין זה אין לרוב נפקות לשאלה אם היוזמה לבקשת ההוראות באה מבעל התפקיד עצמו או מגורם מעוניין אחר;

  (ב) בירור המחלוקת לגופה אינו מצריך הכרעה בעובדות, או אינו מחייב בירור עובדתי     מורכב, וניתן להכריע בעובדות בדרך פשוטה וקצרה.

 (ג) בניהול ההליך בדרך מקוצרת אין כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של בעל-דין ."

עיון בתשובת המשיבה מלמד שהיא מעלה אמנם טענות שלפיהן המבקשת הפרה את ההסכם וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים אולם לא מצאתי בטענות המשיבה הסבר למילים "החשבון אושר לתשלום על פי ההסכם". ניתן היה לצפות כי אם אכן היו בפי המשיבה טענות כלפי אופן ביצועו של ההסכם על ידי המבקשת לא הייתה האחרונה מאשרת כי התשלום יבוצע " עם חזרת המנכ"ל מחו"ל". זו אף זו, נספח ה' לבקשה הוא מכתב שהועבר ביום 30.5.11 על ידי המפקח ומנהל הפרויקט אל בא כוחה (אז) של המבקשת, ובו הוא התיימר לטעון כי העבודה לא הסתיימה, לא אושרה ולא התקבלה. דא עקא, שדברים אלה עומדים בסתירה גמורה לכיתוב שהושם על פני החשבונית ולפיו הוא " אושר לתשלום על פי ההסכם". מילים אלה מחייבות הסבר אשר אותו לא מצאתי בתשובת המשיבה, ואין מנוס מן המסקנה שהטענות הכלולות בתשובתה לבקשה אינן אלא ניסיון להתנער מן החבות שקיבלה על עצמה.

בנסיבות אלה אני נעתר לבקשה.

המשיבה תשלם למבקשת שכר טרחת עורכי דין בסכום של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתנה היום,  ג' סיון תשע"ב, 24 מאי 2012, בהעדר הצדדים.